חשבון האגדה שלפני אלפי שנים, קומונה של דג קוי o קַרפִּיוֹן הוא שחה בנהר הצהוב של סין. הדגים האלה נצצו באור השמש כמו שרידים אמיתיים.
הם שחו בשלווה עד שמצאו מפל. רבים מהם סירבו לנסות לטפס מחשש לאבד את יופיים כאשר הוצגה בפניהם האפשרות שכאשר הם קופצים הם יפגעו בסלעים, ולכן הם החליטו ללכת עם הזרם מבלי להסתכן להגיע למטרתם. עם זאת, קבוצה אמיצה אחרת העזה לנסות זאת בכדי לדעת את החלק העליון, קופץ על המפל בלי לעצור, בלי לוותר.
עובדה זו הפתיעה כמה שדים סמוכים אשר מצדם צחקו עליהם את המאבק שניהלו הקויסים במפלים. הם באו להגדיל את גובה הנפילות עם הקסם המרושע שלהם לצחוק יותר ולהקשות עוד יותר, אך למרות זאת הם לא ויתרו, עד שלבסוף אחד מהם הצליח להגיע לפסגה.
באותו רגע אלוהי השמים חייך והפך אותו כפרס דרקון זהוב גדול. אותו דרקון שמימי רודף אחר פניני החוכמה בכל השמים כפרס על מאמציו ואומץ ליבו.
מאותו יום כל דגי הקוי שבכוח ובאומץ מצליחים להגיע לפסגה הופכים לדרקונים שמימיים. הנפילות כיום ידועות בשם 'שער הדרקון' ו דג קוי בשל כוחם, התנגדותם והתמדהם, הם נחשבים לסמל להגיע ליעד, להתגברות ולהגשמת היעדים בחיים. התגמול המקביל להפוך לדרקון הוא האושר שלנו מלא בחוכמה.
הדגים האלה הם מעלים ציפיות ליופיו ולהרמוניה שלו לפיכך, אין זה מפתיע שהם נושאים אחריהם אגדה חיובית ומעודדת כזו שסיפרה בפסקאות הקודמות.