בהזדמנויות רבות הוכח כי היחסים בין אנשים לכרישים יכולים להיות די מסוכסכים. מפראות אופיו ועד חוסר תשומת לבם של שחיינים וגולשים, למפגש של שני המינים היו השלכות שליליות במספר רב של מקרים.
חלק גדול מהאוכלוסייה בדרך כלל חוששים מאוד רק מחשבה שכרישים חיים בים, חלק מהעיתונות הגרועה שלהם נובע מסאגת הסרטים. כרישמאז הופעתה הראשונה בשנת 1975 הסצנות הפכו ליותר ויותר מדממות ומפחידות.
האמת, ולמרות שזה בכלל לא נשמע נעים, היא שכרישים מגיבים לאופי שלהם ולאינסטינקטים שלהם ולעתים נדירות הם מכוונים לתקוף אנשים. לכרישים אין יכולת לחשוב האם הם לא אוהבים בני אדם או לא. למרות זאת נראה שאנשים לפעמים כועסים עליהם, דוגמה מובהקת היא דיג או מיצוי סנפיריהם שגורם להם לא להיות מסוגל לשחות או לדמם למוות.
מאוניברסיטת סטלנבוש, קונרד מאטי מציין כי: “כרישים אינם מעוניינים בבני אדם כטרף. כרישים לבנים גדולים שקטנים משלושה מטרים (שגילם בין ארבע לחמש שנים) ניזונים בעיקר de peces. לאחר מכן הם משנים את שיניהם ומשיגים את השיניים הגדולות האופייניות להם המותאמות לטרף היונק הימי שלהם. התזונה שלהם משתנה בהתאם לעונה, de peces ליונקים. "בני אדם לא נראים כמו יונקים ימיים במים, אבל כרישים הם סקרנים מטבעם, מה שמוביל לכמה מפגשים שליליים עם בני אדם מדי פעם".
עוד מידע -