בהזדמנויות רבות הוכח כי היחסים בין אנשים לכרישים יכולים להיות די מסוכסכים. מפראות אופיו ועד חוסר תשומת לבם של שחיינים וגולשים, למפגש של שני המינים היו השלכות שליליות במספר רב של מקרים.
חלק גדול מהאוכלוסייה בדרך כלל חוששים מאוד רק מחשבה שכרישים חיים בים, חלק מהעיתונות הגרועה שלהם נובע מסאגת הסרטים. כרישמאז הופעתה הראשונה בשנת 1975 הסצנות הפכו ליותר ויותר מדממות ומפחידות.
האמת, ולמרות שזה בכלל לא נשמע נעים, היא שכרישים מגיבים לאופי שלהם ולאינסטינקטים שלהם ולעתים נדירות הם מכוונים לתקוף אנשים. לכרישים אין יכולת לחשוב האם הם לא אוהבים בני אדם או לא. למרות זאת נראה שאנשים לפעמים כועסים עליהם, דוגמה מובהקת היא דיג או מיצוי סנפיריהם שגורם להם לא להיות מסוגל לשחות או לדמם למוות.
מאוניברסיטת סטלנבוש, קונרד מאטי מציין כי: “כרישים אינם מעוניינים בבני אדם כטרף. כרישים לבנים מתחת לגובה שלושה מטרים (בני ארבע עד חמש) ניזונים בעיקר מדגים. לאחר מכן הם מחליפים שיניים ומקבלים את השיניים הגדולות האופייניות שלהם המותאמות לטרף היונקים הימיים שלהם. התזונה שלהם משתנה בהתאם לעונה, מדגים ליונקים. בני אדם לא נראים כמו יונקים ימיים במים, אבל כרישים הם באופן טבעי סקרנים, מה שמוביל מפגשים שליליים עם בני אדם מעת לעת. "
עוד מידע -